אם את כאן אתנו – כנראה שיש לך בת בגיל ההתבגרות, או שהיא מתקרבת לשם... וגיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט, לאימא ולבת.
זוהי תקופה סוערת ומלאת תהפוכות אצל הנערה, ואוטומטית זה משפיע על כל מי שסביבה, וכמובן שה'נפגע' הראשון הוא הקשר עם אימא – הדמות שהכי קרובה לכל אחת מאיתנו מגיל אפס...
אז קודם כל אני מזדהה איתך. בין אם את כבר חווה ניתוק, ריחוק או רק התנכרות קלה, וכואב לך הלב... ובין אם את רק בשלב החששות של – 'מי יודע איך נעבור את התקופה הזו?' / 'מי יודע איך ההתבגרות תשפיע על הבת שלי?' במיוחד אם זו בת ראשונה, ועדיין לא חווית את זה בביתך.
אם בתך עדיין לפני, בשלב הטרום התבגרות – מצוין שתפסת את זה בזמן, ובאת ללמוד מה לעשות כדי לעבור את התקופה בצורה מיטבית, שהקשר לא יינזק מלכתחילה...
ואם אתן כבר עמוק בתוך סערת ההתבגרות – עדיין לא מאוחר!! במאמר הזה תוכלי ללמוד איך להרגיע רוחות, לחזק את הקשר, ולחמם את הלבבות בחזרה.
הסוד לקשר חם וקרוב
שאלת השאלות של אימהות למתבגרות היא – איך אוכל ליצור עם הבת שלי קשר חם וקרוב? ושאלה יותר בוערת – איך אמנע ממנו להתקרר ולהתרחק?...
אז אני רוצה לגלות לך את הסוד הגדול. הבסיס לקשר חם וקרוב הוא קודם כל – אהבה. ואחרי כן - חום, ועוד אהבה, ושוב אהבה, והמון המון חום. כמה שיותר יחס חם, מחבק, עוטף, אוהב, מחמיא, מעריך, מכבד – ככה טוב יותר. ואף פעם אל תפחדי שאולי זה יותר מדי (אני לא מדברת על התרפסות וכניעה לפני הילד, אלא על חום ואהבה פשוטים ואמיתיים.)
אהבה היא היסודות, והיציקה, החום הוא הקירות והחיפוי. זה הכל.
ואם הקשר נבנה בצורה נכונה - אז יהיו לו יותר סיכויים להישאר כזה, גם בזמנים קשים יותר.
ואם לא? אם מעולם לא היה לי קשר קרוב עם הבת שלי? אם לא למדתי אף פעם איך ליצור קשר אוהב? ואם היה לנו קשר חם אבל פתאום עם גיל ההתבגרות – הוא התקרר לו? ובכלל, איך עושים את זה תכל'ס?
בדיוק בשביל לענות על כל השאלות הללו – נכתב המאמר הזה.
אז מה הולך להיות כאן?
דבר ראשון אני רוצה להרגיע אותך שאהבה ראשונית יש לכל אימא בלב שלה. בעצם זה שאת האימא והיא הילדה – האהבה ביניכן קיימת. זה לא משהו שצריך לייצר אותו מחדש, או להמציא משהו שלא קיים. אבל - לא תמיד קל לנו לאהוב. במיוחד את המתבגרים, שלפעמים נדמה לנו שהם עושים הכל כדי שיקרה לנו ההיפך... לפעמים האהבה מתקררת, מתקטנת, דועכת...
כאן אני רוצה ללמד אותך על 9 כפתורי חימום פלאיים. (כן, כאלה, כמו של התנור...)
תלמדי איך להגביר את האהבה. איך להבעיר אותה בחזרה, איך להגדיל את האש שבתוכך במקרים שהיא כמעט ונכבית, או סתם נחלשת לה. וכל פעם בזמנים יבשים או קשים, או סתם כשתרצי להתקרב למתבגרת שלך יותר – תוכלי פשוט לסובב את הכפתורים הפנימיים האלו ולהגביה את האש.. אז קדימה – בואי נחמם!!
הכפתורים מוגשים בצורה פשוטה וידידותית, כדי שתוכלי כבר היום להתחיל ליישם, אני ממליצה לך להתחיל עם כפתור אחד שהכי קל לך, להתמיד בו, להרחיב אותו, וכשאת מרגישה שאת מתורגלת בו חזק, וזה כבר חלק ממך – תוכלי לעבור לכפתור נוסף.
כפתור מס' 1 - גם הבת שלך נולדה פעם
גם את רואה תינוק קטן ורך ונמסה מחום? ממתיקות? מאהבה? רובינו כאלה... ולכן פשוט מאד – פתחי את אלבום התמונות של ביתך (או ליתר דיוק: מחשב/מצלמה) והתבונני בה כשהיא תינוקת.
נסי להיזכר באהבה הראשונית שלך אליה כיצור זעיר ותלותי, במגע שהרגשת כשחיבקת אותה, בנתינה האינסופית שנתת לה בשנותיה הראשונות, במתיקות שלה, בחוכמות שהבריקה, בגאווה שלך בה – איך השווצת איתה לכל הסבתות... על רגעי הנחת שהיו לך ממנה... מרגישה את האהבה בתוכך מתגברת?
כפתור מס' 2 - תחשבי טוב
קחי פנקס קטן, ופעם ביום תעצרי לך בחדר כביסה / שינה / מטבח, תכתבי את התאריך של היום בראש העמוד, ותכתבי שם לפחות 5 דברים טובים שראית בה היום. תכונה / מעשה / אמירה וכד'. אגב – אפשר לעשות את זה לכל הילדים, לאו דווקא למתבגרת...
(סוד – ברגע שתתחילי, זה יגרום לך לחפש אצלה כל היום דברים טובים, כדי שיהיה לך מה לכתוב עליה בפנקס...)
כפתור מס' 3 - להחיות עם מחוות
אחת המטופלות שלי סיפרה לי, שאחרי החתונה, בעלה קנה לה כמה פעמים ממתקים שווים, נטו למטרת פינוק. והיא פשוט לא ידעה איך 'לאכול' את זה. תרתי משמע. "לא ידעתי בכלל מה זה להתפנק. מה זה הדבר הזה בסתם יום של חול, סתם מישהו קנה לי משהו – סתם כדי להתפנק??"
מתישהו בעלה קלט את זה והפסיק לקנות לה. ופתאום זה היה חסר לה. שמישהו חושב עליה בסתם יום...
לקח לה הרבה זמן לשכנע את עצמה ואותו למה זה חשוב ונצרך וכדאי, וכמה זה נותן כוח להמשיך את החיים בשמחה וחיוך.
לפני שהבת שלך מתחתנת – מי שהכי יכול לפנק אותה באמת – זו את. ואל תטעי לחשוב שיש לה מספיק פינוק מהחברות, כי אין כמו פינוק מאימא. אימא זה הכי הכי שיש. ובכלל, מי מבטיח שהחברות באמת מפנקות אותה?? ואם לא תלמדי אותה עכשיו לקבל מחוות כאלה, בעלה יצטרך ללמד אותה, ואז זה יהיה מורכב וקשה... אז אם את מרחמת על החתן שלך : ) תתחילי ללמד וללמוד כבר עכשיו.
המשימה היא: נסי בתקופה הקרובה לעשות לה מחוות קטנות לפחות פעם ביומיים!! ומחווה גדולה פעם בחודש ובזמנים מיוחדים.
ביום יום אפשר: להכין לה סנדוויץ מפנק / לדחוף לה שוקולד קטן לתיק / להניח לה פתקון על הכרית / להכין ארוחת צהריים שהיא אוהבת / לכבס לה את החצאית החביבה עליה מהיום למחר, וכד'.
פעם בחודש – לקנות לה ספר שהיא רוצה, לצאת אתה לגלידה, לקנות לה שוקולד שווה לכבוד המבחן או מתנה מפנקת ליומולדת.
אני בטוחה שיש לך את זה, פשוט תחשבי רגעאיך אפשר לשמח אותה ולעשות לה כיף – וקדימה, ליישם!
כפתור מס' 4 - כשאנחנו מדברות יחד
אני רוצה לספר לך משהו עצוב. לפעמים, אנחנו פשוט מפספסות הזדמנויות בידיים...
סיפרה לי תמר (שם בדוי), מטופלת בת 22, על הניסיונות הכושלים שלה ליצור קשר עם אימא שלה.
"כל פעם שסיפרתי לה משהו שקרה לי עם חברות – היא הייתה מתחילה להעיר מיליון הערות. 'אבל למה אמרת לה ככה? וזה לא בסדר שלחברה ההיא אמרת ככה! ואיך את חושבת שיעריכו אותך אם את לא מתנהגת מספיק בסדר?' כל כך הרבה עצות והערות, שפשוט היה יוצא לי כל החשק לספר לה!! אחר כך היא היתה מתלוננת למה אני לא משתפת אותה. "
שרי, מטופלת אחרת בת 31, (גם שם בדוי) משחזרת –
"הייתי עומדת בצהריים ליד הכיור ושוטפת כלים, והנה אימא סוף סוף חוזרת מהעבודה, ואני רוצה כל כך לשתף אותה בחוויות היום, ולספר לה מה היה בסמינר, והיא? מתיישבת ליד השולחן עם מנת אוכל מארוחת הצהריים ו...פותחת עיתון. אני אומרת לה – אימא, תשמעי, אני רוצה לספר לך. והיא – תספרי, אני שומעת. אני מתחילה לספר, והיא אפילו לא מהמהמת! שקועה בעיתון!! אני אומרת לה – אימא, את לא מקשיבה לי באמת! את בתוך העיתון! והיא מתעצבנת – בטח שאני מקשיבה לך. אני יכולה לחזור על כל מה שאמרת עכשיו.
תודה רבה! היא אולי שמעה את המילים שאמרתי, ויכלה לחזור עליהן בע"פ, אבל היא לא הקשיבה!!! עם הלב! אם הייתי שואלת אותה אחרי שעתיים מה סיפרתי היא לא הייתה זוכרת..."
כמה כאב.
אימא! את יכולה למנוע את זה. זה בידיים שלך! אם את רוצה ליצור קשר חזק ואמיתי, נצלי את הפעמים האלו שהבת שלך משתפת אותך, כדי להוכיח לה שזה שווה לה! שכדאי לה לעשות את זה שוב! תדאגי לזה שיהיה לה כל כך כיף לשתף אותך, שהיא לא תרצה להפסיק!! (את יכולה לנחש לבד מה יקרה אם יהיה לה כיף יותר לשתף את החברות...)
אז איך עושים את זה? שיהיה לה כיף לשתף אותי, ולא להיפך?
הנה כמה כללי עשה ולא תעשה, לזמן שאתן מדברות.
1. אנחנו לא שופטות כשהבת שלך מספרת לך משהו – הסירי את כובע השופט מראשך. אל תשפטי אותה לא לטוב ולא למוטב, לא לחובה ורק לזכות. פשוט הקשיבי לה, לצד שלה, לחוויה שלה, למה שהיא מביאה ולרגש שהיא מביעה.
2. אל תתני לה עצות – תעשי ככה, אל תעשי ככה, אלא אם כן היא שואלת אותך או מבקשת הכוונה. תחשבי שאת עומדת ומפטפטת עם חברה שלך, והיא מספרת לך חוויה שמחה / עצובה / מכעיסה / מסעירה שקרתה לה, ורק מחכה שתקשיבי לה בלי לתת עצות ולשאול שאלות.
3. הקשבה נקיה - כשהיא מספרת לך משהו, תשתדלי בכל הכוח להיות רק איתה, לא להתעסק בדברים אחרים, לא לרפרף על העיתון תוך כדי, ואם את רואה שהיא צריכה אותך בדיוק בזמן עמוס שאת לא יכולה לעצור ולהתפנות אליה – בקשי ממנה לחכות לאחר מכן (הכי מומלץ לקבוע זמן קבוע לזמן איכות, לפחות פעם בשבוע, שאז את ממש יושבת ומדברת רק אתה, והזמן הזה מוקדש לה! כמובן רק אם היא רוצה ומשתפת פעולה. אם כרגע הקשר שלכן לא במצב הזה – אל תתייאשי, יישמי בינתיים טיפים אחרים ועוד תקופה כשתרגישי התקדמות – נסי להציע לה זמן איכות משותף).
כפתור מס' 5 - לא להעיר על מה שלא חייבים
בגיל ההתבגרות מתחוללים 3 שינויים משמעותיים: השינוי הפיזי, השינוי מתלות לעצמאות, והשינוי מדמיון לייחודיות. אני מרחיבה עליהם בניוזלטר השבועי שאני שולחת למייל.
שני השינויים האחרונים - גורמים להרבה חיכוכים עם הסביבה. בואי נקרא לחיכוכים במילה פשוטה יותר – התנגשויות.
ההתנגשויות מובילות לחוצפה, והחוצפה – מקררת את הקשר, וזה מה שאנחנו לא רוצות שיקרה. ולכן – פשוט להפחית כמה שאפשר את החיכוכים. מה שלא חייבים לא להעיר!
ועל מה חייבים להעיר? חייבים להעיר רק על דברים שנכנסים לקטגוריה של 'הרסני / מסוכן'. (רוחני וגשמי) כל שאר הדברים – נסי להתאפק כמה שאת יכולה. אם יש דבר מסוים שמפריע לך כמו רעש או לכלוך – את יכולה לבקש בעדינות קונקרטית על הבעיה, אבל לא על עצם המעשה.
בואי נתרגל : )
נעה מכינה טוסט ב - 1:00 בלילה, מלכלכת את כל המטבח שאחותה ניקתה לפני רגע, ותוך כדי מדברת בקולי קולות עם חברה וטורקת דלתות של ארונות. עוד שניה הקטנצ'יק מתעורר אחרי שהתאמצת להרדים אותו. איך לדעתך נכון להגיב?
1. "את לא נורמלית!!! מי מכין טוסט במאה בלילה? כל האנשים הנורמליים הולכים לישון עכשיו!! אני לא מרשה לך!! אז מה אם את רעבה, למה לא אכלת עם כולם מקודם? תנתקי הרגע את הטוסטר! תראי מה החברות מכניסות לך לראש. מה זה עם מי את מדברת שם, עוד פעם עם שרי? איך מנתקים אותך ממנה?"
(אימא שלי חושבת שאני לא נורמלית. איזה מעליב!! בטח שאני רעבה, מקודם המטבח היה בלגן אימים ולא היה לי מצב רוח, ולא התחשק לי לאכול עם כולם ושיעקב ירד עלי שאני עצובה. אני מורעבת! ה', מה אני עושה? יווו, לא נעים!! שרי שומעת אותה!! איך אסתכל לה מחר בפרצוף?)
2. נעה יקרה, אני מבינה שאת רעבה עכשיו, אבל אם את יכולה כמה שיותר להיות בשקט כי לקח לי הרבה זמן להרדים את הקטן.
אולי תדברי בטלפון בחדר אחרי שתסיימי להכין כאן? וגם תסדרי ותנקי אחרייך כי אחותך התאמצה מאד להבריק את המטבח. את רוצה לספר לי אולי למה לא אכלת מקודם עם כולם? אה, לא היה לך מצב רוח? וואי, מסכנה, את צודקת, עקיצות זה באמת מעצבן."
בעצם אכילת הטוסט באחת בלילה לא הייתה בעיה. הפריע פה רק הרעש והלכלוך. ולכן נכון יותר להעיר עליהם ולא על הטוסט.
אותו הדבר במקרים שונים – נסי לבודד מה בדיוק מפריע לך כאן וגורם לך לרצות להעיר, וזהי לאיזו קטגוריה זה שייך. אם את רוצה להעיר כי זה 'מוזר' או לא 'מסתדר' לך – נסי להבליג, כי זו הערה שרק תגרור חוצפה.
אם זו הערה טכנית של רעש, לכלוך או נזק – העירי קונקרטית על הנקודה הזו בלי לפסול את עצם המעשה,
ואם זה בגדר הרסני – פוגעת באחים/ לא ישנה בכלל וגורמת נזק לעצמה/ נזק רוחני ודאי (גם בעניין הזה, לא כל מה שנראה לנו זה אכן נזק רוחני ודאי. במקרה של ספק כדאי לשאול ולהתייעץ, שלא נתחרט אחר כך) – אז צריך להעיר. עדיין עם הרבה עדינות וכבוד, אבל להעיר.
כפתור מס' 6 - הסוד הכי נדוש... מילים טובות
תגידי לה מילים טובות, המון. כמה שיותר. על כל דבר.
להודות על מה שאפשר: תודה ש - בישלת / כיבסת / תלית / קיפלת / שמרת על הילדים / הורדת את הזבל / קנית לי את זה וזה / ניקית את השולחן / תודה שיש לי אותך!
מחמאות קונקרטיות: שמחתי לראות אותך מחוייכת היום. כל הכבוד ש... נהניתי מאיך שהעסקת את הקטנים. התנהגת ממש בבגרות בסיטואציה הזו. יצא לך ממש יפה ה...
סוכריות לכל הזדמנות: (כן! פשוט להגיד את זה, וכמה שיותר! מי יגיד את זה אם לא את?) עשית לי נחת. את מהממת. אני אוהבת אותך. אין כמוך. כיף לי שיש לי בת כזאת. אני גאה בך. ילדה טובה שלי. מותק. ___________________ - (תוסיפי כאן משל עצמך!)
כפתור מס' 7 - ספרי לה על עצמך
תגידי, בדקת פעם אם הבת שלך מכירה את אימא שלה? האם היא יודעת למשל... מה אהבת לעשות בתור בחורה? מה לא אהבת לעשות? מי היו החברות הטובות שלך? איזה סוג קשרים היו לך איתן? איזה קשר היה לך עם אימא שלך?
האם היא מכירה את אימא שלה כיום? מה עובר עלייך בעבודה, האם את נהנית ממנה או לא, מה משמח אותך מבפנים, מה מעציב אותך, היא יודעת? או שלא? אם כן ואם לא – קבלי בחום את הכפתור השביעי, ותתחילי מהיום לספר לה על עצמך. חוויות מהעבודה/ מהיומיום / מהילדות שלך, תובנות שעלו לך, סיפור יפה ששמעת. שתפי אותה במחשבות שלך ובהרהורים פנימיים. תני לה להכיר את אימא שלה לעומק! יש לך הרבה מה לתת לה.
כפתור מס' 8 - לזהות מאיפה נובע הכעס
מוצאת את עצמך כועסת על הבת שלך במקומות מסוימים? בנושאים שחוזרים על עצמם? כדאי לעצור ולבדוק ממה זה נובע.
האם היא מזכירה לך מישהו, או משהו? אולי היא מזכירה לך את... עצמך? אם היא חוזרת על טעויות שאת עשית כנערה, או פועלת הפוך ונכון ואפילו קצת יותר טובה ממך... אם את מזהה שמשם נובע הכעס – תעצרי את עצמך. לא מגיע לה שתכעסי עליה בגללך...
כפתור מס' 9 - כבוד ושפה נקיה
הבת שלך היא בת אנוש, יציר כפיו של הקב"ה. וגם את. אני מקווה בשבילך שלא הגעת למצב שאני מתארת, אבל אם כן – אני ממליצה לך להגביר את הכבוד כלפיה, ולעמוד על הכבוד שלה כלפייך.
אל תאפשרי דיבורים מזלזלים / פוגעים / משפילים בבית. (וכמובן שלא כינויי גנאי ח"ו) לא בין האחים, לא מההורים לילדים, וכמובן שלא מהילדים להורים. אבל קודם כל עלייך ליישם את זה. רק אחרי שתראי לביתך דוגמא אישית, איך את מדברת אליה בכבוד ובשפה נקיה – תוכלי לצפות ממנה לדבר אלייך גם ככה. שפה נקיה ומכבדת מרוממת אוטומטית את הקשר ומונעת ריחוק.
ולסיום, אשמח שתכתבי לי באיזה כפתור את הולכת להשקיע בשבועיים הקרובים.
אולי בכפתור שהכי קל לך ליישם? אולי בכפתור שאת דווקא הכי טובה בו? אולי בכפתור שהכי מכאיב לך, כי הוא נוגע לך בנקודות רגישות?
באהבה,
מלכה דיאמנט - טיפול רגשי לבחורות בגובה העיניים
קליניקה בעפולה/בני ברק | שיחות זום/ טלפון | מדריכים דיגיטליים
077-40-17-852
לחצי כאן לסדרה בת 5 טיפים לביצוע שיחת ההכנה לגיל ההתבגרות
חסומה? לחצי כאן
או שלחי מייל ל: md0583232338@gmail.com