מלחמה? לא מול האוכל/ יעל קנייבסקי

באופן טבעי המלחמה בחוץ מייצרת מלחמה פנימית ואי שקט. 

אצל רבות מאיתנו זה יתבטא סביב האכילה ויגרום לאכילת יתר/ בולמוסים/ נשנוש בלתי פוסק, ויש גם את אלו שלא מסוגלות לאכול בכלל וחוות חווית שיתוק ובחילה.

למה זה קורה?

כשאנחנו נחשפות למה שקורה בחוץ, בין אם זה על ידי ראיה ושמיעה של חדשות, שזו חוויה חושית מאוד חזקה, שנצרבות בתודעה ממש כמו טראומה, ובין אם זה רק עדכונים וקריאה של מה שקורה, ששואבים אותנו בדמיון - מבחינת המוח הכל קורה כאן ועכשיו, אין לו גבולות של מקום וזמן מצד החוויה, והוא נותן פקודות לגוף להגיב כמו בשעת סכנה ממש. כאילו המחבל/הרקטה צצו מולך במציאות, ואז התגובה של הגוף היא FIGHT/FLIGHT/FREEZE – להילחם/לברוח/לקפוא – הנשימה נהיית שטחית, אין תיאבון, מופרש קורטיזול ואדרנלין בדם –

כל התסמינים הללו מוגדרים כ"סטרס".

זה טוב בשביל להגיב בשעת סכנה קיומית.

כשאנחנו בסטרס אנחנו עובדים על "אנרגיה שאולה". זה אפשרי לטווחי זמן קצרים, אבל בטווח הארוך הסטרס והדאגות מרוקנים אותנו מאנרגיה!

שימי לב שהמצב הנוכחי נמשך כבר יותר שלושה שבועות... זה שוחק את הגוף שלנו מבחינה בריאותית, ואנחנו מחפשות נואשות איך לווסת את עצמנו, איך להירגע..

אחד הדברים שהגוף יודע לעשות טוב זה ללכת לאוכל. אכילה זו פעולה בסיסית, הישרדותית (צריך לאכול בשביל לשרוד), היא משרה אשליית בטחון – "אם אני אוכלת אז הכל בשליטה" – ולכן זה כל כך טבעי, הסבב של אכילה אחרי אכילה...

כשאנחנו מבינות מה הבעיה, אפשר לחפש פתרון. כי אם הבעיה היא לא האכילה, אז הפתרון הוא לא משטר או דיאטה או תפריט או שיטה כזו או אחרת, או "כוח הרצון", אלא, אם הבעיה היא שהרגשות לא מווסתים (ובצדק), וממילא הפתרון הוא וויסות רגשי, ואז אוטומטית גם האכילה הרגשית תיפתר.

כמובן שאין קסמים, ולא ברגע אחד קורה תהליך עמוק, אבל אני אציג פה כמה כלים פרקטיים שבעזרתם תוכלו לראות שינוי מיד בעז"ה.

1. נשימה -  בדגש על נשימה סרעפתית – מאזן את מערכת העצבים. מרגיע. מפיג חרדות. מאזן רמות סוכר גם לאחר ארוחה.
היכולת לנשום מנתקת אותנו מהסרט שנכנסנו אליו ומחזירה להווה, לרגע הנוכחי ממש.

יש הרבה טכניקות לנשימה והתרגעות, אני אתן טכניקה שנקראת "בלון וחצי" – אחרי כמה נשימות מרגישים ממש הרפיה...

לוקחים נשימה עמוקה דרך האף, ואז עוד "שלוק" כמה שאפשר. בדגש על כך שהבטן תתמלא אויר, הכתפיים נותרות יציבות. ונושפים לאט... וחוזר חלילה...

2. חשיפה לשמש, לאור יום טבעי - 

השמש אחראית, בין היתר, על הפרשת דופמין שעושה לנו ממש טוב. אז שבי במרפסת, בחצר, בחלון – אם אין אפשרות לצאת. נצלי את ימי הקיץ האחרונים...

2. אם כן מתאפשר לצאת, אז צאי להתאוורר -  הליכה קצרה, לצאת עם הילדים לשחק בחוץ, להוציא אנרגיות שליליות, לתת להם לפגוש ילדים אחרים.

(אצלינו אחת המשפחות בבנין אירגנה קריאת תהילים לבנות ועוד משפחה אירגנה תהילים לבנים – כבר בימים הראשונים שהיה ממש מתח והילדים היו בבית – הם חיכו כל היום מתי תגיע השעה 5 והם ילכו לתהילים, וכמובן ששכרו בצידו...)

3. עשיה חיובית - להמשיך בעשיה פרודוקטיבית; מה אני יכולה לתרום במצב הנוכחי? לא תמיד זה דווקא לשלוח אוכל לחזית,
לפעמים מילה טובה וחיבוק לילד שלי זה מה שיתן לי הרגשה טובה, לבשל ארוחה טובה למשפחה שלי/ ליולדת בבנין/ ליזום משהו לילדי השכנים/ להתנדב בתחום המקצועי שלי...

היכולת לעשות טוב נותנת סיפוק וכוח, ואז במקום להיות מושפעת מכל מה שקורה סביב, אני הופכת למשפיעה!

4. לקבוע "עוגנים" באכילה - עוגן, מסמל יציבות גם כשהכל מסביב גועש...

לפני כמה שנים התפרסמה כתבה בעיתון פופולרי שסקרה כמה ימי אי-שגרה יש לנו בשנה (וזה ללא קשר למלחמה...), התוצאה הייתה בערך 230 ימים!

אז אם נחכה לתנאי שטח סטריליים שיאפשרו לנו להתקדם בחיים ולהשיג מטרות, ככל הנראה נשאר על אותה משבצת.

לעומת זאת, כשיש עוגנים – יציבות פנימית, היא מאפשרת לנו מרחב פעולה!

אז גם אם אני לא מצליחה להתאפס על התזונה שלי, אני יכולה להתמקד במה שאני כן מסוגלת וזה ייצר אצלי יציבות.

דוגמאות לעוגנים:  2 כוסות מים כשקמים בבוקר (אגב קפה מעלה רמת סטרס, קמומיל מרגיע)/ קערת סלט – פעם ביום אני מזינה את הגוף שלי בויטמינים, מינרלים וערכים שהוא זקוק להם כדי להיות במיטבו.../ מי שבבית עם הילדים ולא עובדת, יכולה להכין יחד איתם את האוכל.

5. אסיים בכלי הכי חזק, והוא ההבנה שהכל בידי שמים, הכל מושגח, ואנחנו בחבלי משיח -

יש תיאור לאחרית הימים בשם ר' אלימלך מליז'נסק:

"באותה תקופה, ישלשל הקדוש ברוך הוא חבל ארוך מן השמים לארץ, חבל שיתנדנד אנה ואנה ברוח מצויה ושאינה מצויה, הרבה ינסו להיאחז בחבל וככל שתנודתו תגבר, יהיו שיתייאשו, יניחו את אחיזתם וישמטו לארץ.ואותם שיישארו בבירור האחרון, הם שיזכו לאורו של משיח!"

בתפילה שנזכה להיות מאוחזי חבל האמונה בדורנו!

עוגיות שקדים מ-4 רכיבים בלבד! 

כיף להכין אותם גם עם הילדים : )

רכיבים:

2 כוסות שקדים טבעיים בדוקים

100 גר' שוקולד מריר 

1/2 כוס סילאן או 1/3 כוס דבש

1/2 כוס טחינה גולמית/חמאת בוטנים/שקדיה

אופן ההכנה:

במעבד מזון עוצמתי טוחנים את השקדים וחפיסת השוקולד לפירורים דקים

מערבבים עם יתר הרכיבים 

בכף יוצרים עיגולים, פוחסים עם הידיים

אופים על 160 מעלות כ 15 דק'שומרים במקפיא, 

אחרת העוגיות מאבדות מפריכותן

לבריאות!

לעוד מתכונים שווים>>

בריאות, שמחה ובשורות טובות!

יעל קנייבסקי

קבלי מתנה שתעזור לך לעבור את הימים ברוגע יותר - 

מדיטציה לתרגול של 8 דקות ביום, בלחיצה פה.

מייל: 0527146863@YAELIFESTYLE.CO.IL