לֹא מָנַעְתָּ קוֹלֵךְ/ א. אריאל

לֹא מָנַעְתָּ קוֹלֵךְ.

הֵם לֹא יֵדְעוּ לְעוֹלָם,

עַל לַיְלָה לָבָן

וּנְדוּדִים,

אֵיךְ

אוֹר רִאשׁוֹן

אוֹתָךְ פָָּגַשׁ

בִּתְפִלָּה,

עֲלֵיהֶם מַפִּילָה

תַּחֲנוּנִים.

אֵיךְ

הֵנַחְתְּ בַּצַּד

עֲיֵפוּת וְתֵרוּץ,

לָלוּשׁ עוֹד

כַּמּוּת,

שֶׁתִּהְיֶה הַפְרָשָׁה

בִּבְרָכָה

לְהַתְפִּיחַ עֲבוּרָם

זְכוּת.

אֵיךְ

אָסַפְתָּ וְגָנַזְתָּ

בִּגְבוּרָה,

פִּרְטֵי לְבוּשׁ

נֶחְשָׁקִים,

הִשְׁלַכְתְּ מִמְּךָ וָהָלְאָה

סִלַּקְתְּ מִנֶּגְדָּם

מְקַטְרְגִים.

אֵיךְ

כִּנַּסְתְּ הַקְּטַנִּים

בַּסַּפָּה

עוֹד פֶּרֶק וְעוֹד אֶחָד

חֲמוּדִים,

הַיּוֹם נְוַתֵּר עַל

גִנָּה,

יְלָדִים רְחוֹקִים

צְרִיכִים הֲגַנָּה.

אֵיךְ

שָׁתַקְתָּ

וְלֵב פָּתַחְתְּ,

אֵיךְ

הִקְדַּמְתְּ

לְבֹא המלְכָּה,

אֵיךְ

לֹא שׁוֹמְעִים

מִמְּךָ

אַף תְּלוּנָה,

אֵיךְ

הִצְטָרַפְתְּ

לַהֲמוֹנֵי

אֲחָיוֹת וְנָשִׁים,

לוֹחֲמוֹת בְּחָזִית

בֵּיתָן,

אָמָּנוּת אִמָּהוֹת

בְּיָדָן.

הֵם -לֹא יֵדְעוּ ,

אַתְּ וְהוּא יוֹדְעִים.

וְהִנֵּה הֵם שָׁבִים.