1 דקות קריאה
19 Mar
19Mar


שלום דסמנית היקרה,

אני מאד נהנית לקרוא את תכנייך,
וכן תודה על הספר שלך - נהניתי ממנו מאד.

אבל עדיין לא הבנתי.

אם אני רוצה להיות עצמאית - חייב שיהיה לי מוצר אלף?
ואם אין לי מוצר אלף לא להיות עצמאית?


ועוד שאלה:

האם את בהשקפת העולם שלך בעד דווקא להיות עצמאית?

כלומר אם אני מתכנתת ומרוויחה 30,000 עדיף שאהיה עצמאית עם רווח של 30,00 ואפילו פחות?


אשמח מאוד לתשובתך,

שרי.



שרי היקרה, שאלת שאלה נהדרת, ועמוקה,

והתשובה עליה קצרה וארוכה.


קצרה,

כי בסופו של יום הכל תלוי ברצון שלך.

ואם את רוצה להיות עצמאית, לא משנה כמה ישלמו לך בתור שכירה,

את רוצה להיות עצמאית!

ואם את רוצה להיות שכירה, לא משנה כמה רווחים כספיים או סיפוקיים תוכלי להרוויח כעצמאית,

את רוצה להיות שכירה!

טוב לך עם זה שאחרים קובעים לך את סדר היום, ויש להם את העול לספק לך הכנסה קבועה.


והנה התשובה הארוכה:

אני יוצאת מנקודת הנחה שאת עובדת כדי להתפרנס, ולא למען התחביב.

כלומר, אם אין איזשהו פילנתרופ שמממן אותך, הכסף אמור לשמש לך למחיה. משכנתא או שכר דירה, ביגוד ושכר לימוד לילדים, מזון ועוד.

ואם את חייבת את הכסף כדי לחיות, את צריכה למצוא את הדרך הכי נוחה לך אליה.

למה?

כי אם לא נוח לך בדרך שבה את מרוויחה כסף, במוקדם או במאוחר תפגעי במקור הפרנסה שלך.

למה לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים?

לא יודעת.

איזשהו מנגנון מעניין שהשם טבע בתוכנו, וגורם לנו או למלא את התפקיד מיד, בדרך הישרה, או לעשות סיבוב שלם עם המון כישלונות ודפיקת הראש בקיר בגלל עשיית הדברים הלא-נכונים ואז בדלת האחורית לחזור לתפקיד העיקרי שלנו.

מי שעובדת במה שלא נכון לה - משהו יידפק שם. או שהיא תרגיש רע עם עצמה או שהפרנסה תיפגע. ככה חוק החיים. כשאנחנו עובדות במה שנכון לנו - טוב לנו. בהכנסות ובהרגשה.

האם זה קורה בזבנג וגמרנו? ממש לא.

זה תהליך שנמשך לאורך החיים שלנו, והתפקיד שלנו הוא לדייק את אפיק הפרנסה שלנו לפי איך שנבראנו, ולראות איפה נוח לנו יותר.


שימי לב, שלא כתבתי 'איפה לא נעבוד בכלל' או 'איך ננוח והכסף ייכנס מעצמו'.

תמיד יהיו אתגרים, תמיד יהיו התמודדויות, באנו לעולם כדי לעבור משלב א לשלב ב עד לניצחון הרוח על הגוף, אבל האם יותר נוח לך למלא את התפקיד שלך בתור שכירה? בתור עצמאית?

רק את יודעת מה התשובה.

אם כיף לך כשכירה, ואת ממצה את היכולות והכשרונות שלך, ומתפרנסת מזה כמה שהמשפחה שלך צריכה - נהדר. לכי על זה! 

תהיי הכי נאמנה למעסיק, תשמרי על האינטרסים שלו, ותמשיכי ותתפללי למי שהכל שלו, שישלח לך פרנסה מתוך הרחבה ועונג גדול.

אם כיף לך כעצמאית -

לכי על זה! עשי את זה טוב, תלמדי איך יהיה לך מוצר אלף ואיך תתפרנסי מזה כמו שצריך. בתור עצמאית - את זו שקובעת את גובה ההכנסה שלך לפי גודל וסוג ההשתדלות.

ואם לא יהיה לך מוצר אלף? האם השם לא יכול לפרנס אותך? יכול. ודאי שיכול. אבל השאלה היא האם את ברמה הרוחנית שבה את ראויה שייעשו לך ניסים.

כי בדרך הטבע, אם יש לך 5 לקוחות שקונים ממך במשך חודש באלף שקלים = הכנסה של 5,000 שקלים לחודש. 

אם יש לך מוצר מאה בלבד [=בשווי של מאות בודדות], ונניח שהמוצרים שאת מוכרת עולים 200 שקלים, תצטרכי 25 לקוחות כדי להגיע לאותו סכום בדיוק.

בהנחה שאת אישה חרדית קלאסית, ומתמודדת כאישה צעירה מול גידול פצפונים, ואחר כך מגדלת משפחה ברוכה על כל המורכבות שיש בחיים שבהם את מלליינת בין העסק לבין המשפחה שלך - הרבה יותר פשוט לתת שירות לחמש לקוחות מאשר לתת שירות ל-25 לקוחות, נכון?

זה ההיגיון שעומד מאחורי הרעיון של מוצר אלף.

אבל - רגע!

האם בשביל להיות עצמאית מספיק שיהיה לך מוצר אלף?

ממש לא.

את צריכה להבין טוב-טוב מי הקהל שרוצה את מה שיש לך להציע,
ולמה שיבוא דווקא אליך

ולמה דווקא עכשיו ולא מחר (ויש מחר שהוא לאחר זמן…).

את צריכה לשווק באופן קבוע.

זה אומר להציע שוב ושוב לאנשים רלוונטיים את ההצעה שלך - שימי לב! לא להציק, אלא להציע - ולראות מי האנשים שהכי שמחים שקנו ממך. מי האנשים שהכי הבאת אותם לתוצאות.

ואז? לשווק באופן מדויק רק לקהל הזה שאת הכי טובה בו.

אם את מתכנתת - מי הלקוחות שלך? תסתכלי על אלה שנתת להם שירות בתור שכירה.

נניח שאלה בעלי סופרמרקט, שאת מנהלת להם תוכנת מלאי מורכבת שגם מחשבת את עלויות הפחת של המוצרים שהתקלקלו ומורידים להם מהרווחיות, וככה הם יודעים בכל רגע נתון מה שווי המלאי ומה הרווח נכון לעכשיו.

האם יש סיבה שבגללה בעלי הסופרמרקט ירצו דווקא מתכנתת עצמאית ולא שכירה שעובדת כחלק מחברה?

האם יש משהו שהחברה, כי היא גדולה מדי, לא יכולה לתת,

ורק מתכנתת עצמאית שממוקדת בהם יכולה להביא להם פתרון מותאם אישית?

האם יש ניסיון ספציפי שצברת, ושאנשים אומרים לך עליו 'וואו!' ושכיף לך לעזור להם בזה?

ולא מספיק שאת יודעת לשווק [=לעדכן אנשים רלוונטיים שיש לך מה שהם מחפשים],

ולא מספיק שאת יודעת למכור [=שהאנשים מבינים שאת הפתרון הכי טוב בשבילם, ולכן רוצים לשלם],
אלא שאת גם צריכה לנהל את העסק, מלבד הידע המקצועי שלך.

זה אומר שאולי תצטרכי להעסיק עובדת אחת או יותר, זה אומר שתצטרכי להבין כמה עמלה את משלמת לחברת הסליקה, וכמה מס את משלמת לרשויות, וכמה הוצאות יש לך ולמה, וכמה הכנסות יש לך בכל חודש ומנין הן מגיעות, ואיך ליצור הצעות חדשות בתור מוצרים שנותנים מענה ללקוחות שלך, ואיך להגיע בסופו של יום למצב שבו את רווחית וממלאות את חלקך בפרנסה, וגם מלאת סיפוק ממיצוי היכולות.

לא תמיד יש לך את יכולת הבחירה האם להיות שכירה או עצמאית.

אם יש לך בחירה - בחרי בהתאם לנטיית הלב שלך.

אם אין לך בחירה - חפשי מה הנקודות שתוכלי לשפר בתוך המצב הגדול שאי אפשר לשנות.

לא מעט נשים חרדיות, נופלות למים עם הנישואין ולידת הילדים. הן חייבות להיות עצמאיות, ופשוט מתחילות להציע את עצמן, כי אין להן בכלל את הבחירה האם להיות שכירות. 

במקרה כזה, צריך לקבל את ההחלטה האם ללמוד שיווק ומכירות (רצוי בגישה אנושית ונעימה, ולא כזאת שמשאירה אותך להיגעל מעצמך וממה שנהיה ממך בעקבות זה שאת חייבת למכור בכל מחיר…), או לנשוך שפתיים וללמוד מהמציאות לאט-לאט, עד שבסוף רואים את פירות תפילתך והפרנסה מגיעה.

תצליחי המון!

ריקי קפלן, דסמנית

מחברת הספר 'אלף לעסקה' (בעבר: 'מאפס לאלף') שעזר למאות עצמאיות חרדיות,
ועוזרת לבעלות אתרים להביא בין 50% ל- 400% יותר לקוחות תוך 90 יום.

לפרטים על התהליך: dasmanit.com/atar

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.