עם אבני סברובסקי צבעוניות: מעצבת פרוכות יוקרה


2 דקות קריאה
01 Jan

בשיעורים, חנה גמליאל הייתה משרטטת סקיצות לשמלות אופנה.

בבית היא הייתה תופרת שמלות לבובות משאריות בדי היוקרה שנמכרו בחנות של אבא שלה.

אחרי דורות של אמנים איטלקיים בביגוד, אופנה וטקסטיל, חנה גמליאל המשיכה את המורשת המשפחתית ב... עיצוב פרוכות מרהיבות.

באמריקה, באירופה ובישראל, מכסות הפרוכות של חנה את ארונות הקודש בגאון.

עם אבני סברובסקי בצבעים עזים, פרנזים שמגיעים מאירופה, ורוקמים ורוקמות מומחים לדבר,

ובעיקר עם הקשבה מלאה והבנה ללקוחות שלה - 

חנה גמליאל רוקמת חזון. שוזרת יופי לבתי מקדש מעט.

סיפור של כיסוי מושלם.


מסורת עיצוב מאיטליה

מה בדיוק את עושה?

"אני מעצבת ומייצרת פרוכות יוקרה לבתי כנסת וישיבות, בעיקר בחו״ל. התורמים והקהילות מגיעים אלי אם יש להם חזון מאד מיוחד שהם רוצים להביע ולגלם בפרוכת. כל פרוכת ייחודית, ומעוצבת לפי דרישת הלקוח הספציפי, בהתאמה לעיצוב הפנים של בית הכנסת".

איך הגעת לתחום?

"גדלתי במונטריאול. אני באה ממשפחה של מעצבי אופנה, נשמתי את התחום מאז שאני קטנה. אבא שלי ייבא בדי יוקרה מאיטליה לקנדה, ומהשאריות של הבדים שלו תפרתי שמלות לבובות שלי, סבא שלי מעצב אופנה גדול בקנדה, גם במשפחה המורחבת יש הרבה בתחום, כבר כמה דורות (!).

התלהבתי מתחום האופנה והיופי מגיל קטן מאד. הייתי מציירת דפים ודפים ודפים של נשים בבגדי ערב (בגיל 5!) שהוריי היו נותנים לי לתלות על כל, אבל כל, הקירות בסלון. בשיעורים, אהבתי לשבת בסוף הכיתה ולעצב אופנה...

הרקע של המשפחה היה מסורתי, וכשהגעתי לגיל 18, הגעתי ממונטריאול ללמוד שנה במדרשיה בירושלים, רציתי להתעמק בלימודי יהדות. בקיצור, השנה כבר נהפכה ל-17 שנים! והחלום לעצב אופנה הפך לתחום הייחודי שלי בנישה של עיצוב פרוכות יוקרה".

ישיבה, ממפיס, טנסי


מה התפקיד שלך בתוך הכנת הפרוכות?

"התפקיד הראשי הוא להיות פסיכולוגית... בשלב הראשון אני צריכה להבין מי הבן אדם, ולעילוי נשמת מי זה. וגם להבין את האופי של הקהילה, של בית הכנסת. שולחים לי תמונות של כל פרט בבית הכנסת. הארון הקודש, הספסלים, הויטראז'ים. ככה אני מבינה ומכירה אותם, ולפי זה, אני שואלת אם יש להם חזון. לפעמים הלקוח הוא חסיד שורשי, לפעמים ליטאי ממש, בסגנון פתוח או סגור יותר.

רוב אלו שמגיעים אלי יש להם חזון או חלום שהם לא מוצאים במקומות הרגילים, הם רוצים משהו מיוחד. החנויות בגאולה או ברבי עקיבא לא מספיקות להם. הם רוצים משהו ייחודי, שיסמל משהו, שיביע את הקהילה שלהם, את מי שנפטר. הם רוצים שאני אביע את החלום שלהם בפרוכת, ואעביר את זה הלאה. זה השלב הראשון, להבין בכלל מה הם רוצים. וככה יש טלפונים ומיילים הלוך חזור, עם סקיצות, רעיונות וכו'.

לדוגמה, יצרו איתי קשר מחסידות מסוימת. אדמו״ר חסידי שרצה להנציח את תשעת הדורות הקודמים של האדמו"רים שקדמו לו בפרוכת מפוארת, הכי מפוארת בכל אירופה, זה מה שהוא רצה. בדרך כלל רוקמים את השמות של הנפטרים ברשימה ארוכה באמצע הפרוכת, אבל זה נראה לפעמים כמו רשימת קניות בלתי נגמרת... במקום זה, מעצב הפנים שלו נתן לי משימה: לשלב את שמותיהם של האדמו"רים בין עלים ופרחים מסביב לפרוכת. ברוך ה' זה יצא משהו ייחודי ביותר, הפרוכת הזו מביאה לי עד עכשיו לקוחות חדשים...

הגיע אלי גבאי של ישיבה ליטאית קצת מודרנית עם בקשה לפרוכת לבית המדרש שתגרום לבחורים לאהוב את הלימוד ולהגיע להתמדה רצינית. שילבתי שם צורות רקומות אורגניות/זורמות עם אבני סברובסקי ססגוניות ומלבניות. העיצוב הזה מבוסס על תלמודו של הרב וולבה זצ״ל, שדיבר הרבה על צמיחת האישיות (צורות אורגניות), ועל בניין האדם (צורות גיאומטריות).

גבאי צעיר של בית כנסת מסורתי בחולון, שהגיל הממוצע שלו הוא למעלה משמונים פנה אלי בבקשה ליצור לו פרוכת שתכניס רוח צעירה להיכל. התבוננתי בעיצוב פנים של אולם התפילה, שכלל גילופים של שבעת המינים יחד עם הרבה הרבה מנורות (בית כנסת עיראקי!). שילבתי את המוטיבים האלו, יחד עם פסוק מסוגנן של שם אביו שנפטר, בפרוכת. זה היה ממש מוצלח, ולא עבר זמן רב עד שישיבה קטנה מבני ברק פנו אליהם בבקשה לקיים בעזרת הנשים שלהם את לימודי הישיבה".

על מה את עובדת בימים אלו?

"כרגע אני עובדת על פרויקט ממש מעניין. אשה בת 61 פנתה אלי בבקשה להנציח את אביה, שהיה שגריר של מדינת ישראל שלוש פעמים ואיש ציבור מפורסם. לאחר כמה שיחות נפש, הגענו לרעיון של לעצב פרוכת בסגנון הספרים המאויירים של איטליה במאה ה-17 ו-18. יש הרבה הגדות בסגנון הזה, זה הולך להיות מעניין… ואגב, לאחרונה התחלתי לעבוד על פרוכת לאדם שתורם פרוכת שתנציח את אבא שלו שנפטר מנגיף הקורונה, ה"י."

מושב ברוכין, ישראל. (שימו לב: על העמוד כתוב שם ה')


מפעל בזעיר אנפין

מה קורה בשלב היצירה בפועל?

"אחרי הבירורים והתכנון, אני מעצבת את הדוגמה יחד עם צוות של אומנים/יות ומתכננת את הרקמה. רשת של רוקמים ורוקמות שומרי מצוות מבצעים. חשוב לי מאד שהכל יתבצע כאן בארץ הקודש, ולא בסין או בהודו. מדובר בעבודת קודש, וחשוב לי שהעובדים יהיו יראי שמים.

אני בוחרת את הבדים והחוטים רובם בחנויות יוקרה בתל אביב, אבל הכי כיף - את אבני הסברובסקי, הרוב מכירים את אבני הסברובסקי העגולים בגוון כסוף, אבל אני אוהבת לשלב אבנים בצורות וצבעים ממש ססגוניים. את הפרנזים אני מזמינה מחנות מסוימת מאירופה".

איפה למדת את כל היופי הזה?

"למרות שחלמתי כל הילדות והבחרות ללמוד עיצוב אופנה בפריז, יצא לי בהשגחה פרטית ללמוד עיצוב ב...סמינר אופקים! לאחר שלמדתי "שנה בלבד" במדרשיה בירושלים, עשיתי תפנית בחיי ובמקום להמשיך באוניברסיטה בחו״ל, המשכתי את הלימודים באופקים ברוך ה'.

למדתי שם עיצוב גרפי ברמה גבוהה, ולאחר מכן עבדתי כמה שנים בתור גרפיקאית במפעל לייצור פרוכות, בד בבד עבדתי כמה שנים ככותבת תוכן שיווקי באנגלית לאחד מאתרי היודאיקה הכי גדולים בעולם, 

היום אני משלבת הרבה מהכלים שרכשתי בשתי העבודות האלו, ומפתחת שיטות חדשות כל הזמן. אגב, היום אני מלמדת בסמינר אופקים קורס לעיצוב ביודאיקה, כך שזה ממש סגירת מעגל בשבילי".

איך הפכת ממעצבת גרפית במפעל, לאמנית עצמאית שמעצבת פרוכות יוקרה?

"כל הזמן שעבדתי במפעל  ניקר בי החלום לפתוח עסק משלי לעיצוב פרוכות. ידעתי שאני רוצה לעשות משהו אחר. ייחודי. ידעתי שכשאני 'אהיה גדולה' אני אעשה את זה… לקח כמה שנים להוציא את החלום הזה לפועל. עבדתי במפעל במשרה מלאה, ובלילות הייתי מכינה דוגמאות, הדמיות של פרוכות, שעיצבתי. לקח לי שנה וחצי להכין קולקציה ייחודית, ואז למדתי בניית אתרים, לקחתי קורס בשיווק, והתחלתי לשווק את האתר שלי בגוגל. לאט לאט אנשים מכל העולם נחשפו אלי. התחלתי להתעניין ברוקמות פרטיות שעובדות מהבית, הלכתי לפגוש אותן, בדקתי מה המומחיות של כל אחת. בדקתי חנויות בדים, סוגי אבנים ועוד. כל זה לקח הרבה זמן, ודרש הרבה רצון ואמונה בדרך. מאז שהתחלתי את התהליך ועד שהצלחתי לעבוד במשרה מלאה כעצמאית עברו שש שנים…"



מסביב לעולם

כמה פרוכות עיצבת עד היום?

"בסעודת ראש השנה ניסיתי לספר למשפחה את השמות של בתי הכנסת בעולם שברגעים אלו תולים את הפרוכות הלבנות שייצרתי להם לכבוד הימים הנוראים...

לא יודעת מספר מדויק. אבל בתור עצמאית המספר מתקרב כבר לשלושים… וזה מלבד המעילים לספרי תורה, כיסויים לבימה ועוד".

באילו מקומות בארץ ובעולם?

"בעיקר בקהילות שונות בניו יורק. גם בכל מיני ערים אחרות בארה״ב וקנדה. יש גם קהילות שונות בלונדון וכמובן בארץ ישראל".

מה ריגש אותך יותר מהכל?

"כל התהליך של עיצוב וייצור הסטים של ביאלא-לונדון. הפרוכות שם יוקרתיות ביותר, ומרגשות את כל מי שרואה אותם עד היום הזה".

הפרוכת של ביאלא, לונדון

בבית הכנסת שלכם יש פרוכת שלך?

"שאלה טובה! בעלי מתפלל בבית כנסת ליטאי הממוקם בקראוון קטנצ׳יק. דוקא לפני כמה ימים עברו למקום קצת יותר גדול. מה שאני מעצבת זה לא הסגנון שלהם. אבל תרמתי לרב כיסוי לסטנדר שלו, לע״נ הסבים שלי. הוא התנגד לקבל כיסוי מפואר, אך עשיתי משהו כמה שיותר יפה שיתאים לקהילה ליטאית…"




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.