רותי בונה ארמון: ללמד ילדים שליטה

כולנו יודעות כמה קשה, למרות מדפי הספרים המפוצצים בחנויות, למצוא ספרי ילדים טובים. 

כאלו שמזדהים עם הילד, והילד מזדהה איתם, אבל לא יורדים ממש לרמה שלו.

כאלו שעוזרים לו לבנות קומה חדשה, אבל לא מכניסים לו מוסר השכל ולקח כפוי - בכוח - לפה. 

בקיצור, ספר טוב באמת. 

לכן כשראיתי את הספר של חני נתנזון, מטפלת באומנות מוסמכת, שמחתי כל כך.

מי מאיתנו לא רוצה ללמד את הילד שלה איפוק? מי מאיתנו לא רוצה ללמד את הילד שלה להתגבר? מי מאיתנו לא רוצה לתת לילד שלה כלי והבנה לדחיית סיפוקים? כל ילד במה שהוא צריך וזקוק לו: ילד שצריך לשלוט על הכעס, ילד שצריך לקום מהמיטה מהר יותר, ילד שצריך לעצור מריבה בזמן, וילד שצריך לעצור קריאת ספר - כולן משימות קשות ומתאגרות לילדים (ולמבוגרים, כמובן...)

בספר "רותי בונה ארמון" חני נתנזון מספרת על רותי, ילדה מתוקה שמתמודדת עם צליאק. 

ההתמודדות שלה ברורה ומסומנת מראש: אסור לה לגעת בגלוטן. 

אבל, דווקא בגלל שההתמודדות שלה לא טריוויאלית לרוב הילדים - אני חושבת שהיא מהווה מראה מעולה ובלתי מאיימת שנותנת כלים - לכל ילד בהתמודדות שלו.

איך רותי מצליחה לא לטעום אפילו מעוגת קצפת רבת קומות? איך היא מוותרת על וופל במעטה שוקולד נוצץ? מה הכלי המסתורי שלה שעוזר לה להתאפק? הכלי אולי הכי חיוני שאנחנו רוצות לתת לילדים שלנו.

את כל זה מפרטת חני, אשת מקצוע אלופה, בכתיבה קולחת, רגישה ומרגישה, עם ציורים שובי לב של תרצה פלג.

ועוד משהו: הספר נגע לי בנקודה פנימית. בדיוק לפני שבוע ראיתי את הראיון המטלטל של אפרת ברזל בהידברות עם אימהות לילדים עם צליאק ואלרגיות מסכנות חיים: משהו בראש שלי השתנה. פתאום הבנתי עם מה מתמודדות אמהות כאלו, ומכיון שהיום כמעט בכל מוסד לימודים, שלא לומר כל כיתה, יש מספר ילדים כאלו: צליאקים, אלרגים למזונות שונים ועוד - חשוב פי כמה להבהיר לילדים שלנו עם מה מתמודדים ילדים כאלו, ובכלל, לכבד שונות.

ילד שלומד לקבל את השונות של השני, ממילא מקבל באהבה את השונות שלו עצמו - כל ילד והשונות המיוחדת שלו: גובה, מידות רחבות, משקפיים במידה גדולה, צבע עור ושיער, מצב כלכלי, חולשה בלימודים, קשב וריכוז ועוד.

"רותי בונה ארמון" - חובה לכל ילד, ולכל הורה שרוצה לתת לילד שלו כלי אמיתי לחיים. 

ניתן להשיג את הספר בלחיצה כאן. במייל: mnzyil@gmail.com

או בגיטלר ספרים בבני ברק.