איסתרק יצא לאור כשהייתי נערה.
זוכרת איך גיליתי אותו בדוכן הספרים, הצצתי ונפגעתי.
חזרתי הביתה, נכנסתי למיטה עם ממתק טעים: ספר חדש ומגרה ו... קראתי את כולו עד הבוקר. הספר המם אותי. לא חושבת שעד אז הייתה סופרת חרדית שנגעה בז'אנר הזה, בטח לא באיכות הכתיבה ועם המעוף של מיה קינן.
אחר כך כמובן רצתי לקנות את מהללאל ויוזבד, היום כבר הבת שלי גומעת את הספרים האלו בשקיקה...
לפני שלוש שנים ראיינתי פה את מיה קינן עם עוד סופרות, ואז ביקשו שם קוראות בתחנונים שיצא לאור פדהאל.
מאז אחת לכמה זמן מגיעה לראיון ההוא תגובה לחוצה נוסח: "מה עם פדהאל??" "מיה, אנחנו מחכים לפדהאל..."
לא כל התגובות נכנסו כי לא היה בהן טעם, אבל נשים ובנות המשיכו לבקש שפדהאל ייצא לאור...
עכשיו, רגע לפני סוכות תשפ"ב ופדהאל סוף סוף על המדפים. ב"יפה נוף" מספרים שכבר במכירה המוקדמת שלו הוא נחטף מהמדפים...!
רגע אחרי שמיה הניחה את העט, כלומר את המקלדת, שאלתי אותה כמה שאלות שמציקות לכל אוהדי "ממלכה במבחן".
נתחיל בשאלת השאלות... למה לקח כל כך הרבה זמן?
"קודם כל בגלל האורך... בכל ספר מספרי הסדרה הזו התוצאה הסופית של מספר המילים והעמודים הפתיעה אותי מאוד בסופו של דבר. גם בפדהאל, עד שלא קיבלתי את הקובץ המעומד ליד הייתי בטוחה שיהיה מדובר על ספר בן 770 עמודים 'בלבד', התוצאה האמיתית הייתה ארוכה במאה ועשר עמודים, את הפרשי העלויות הקוראים הרוויחו, אגב".
ובכל זאת, אם נספור את העמודים והמילים בספרים האחרים שכתבת במשך שש השנים האלה – נראה שההספק שלך היה לא רע. אדמה פראית, אמת או חובה, לב של קרח, עגור הברונזה... לא יכולת להקדים את פדהאל לכל האחרים?
"ובכן כנראה שאפשר לומר שזה לא רק האורך אלא גם האיכות... יש הבדל גדול בין צורת העבודה שלי על סדרת 'ממלכה במבחן' לבין אופן הכתיבה של סיפורים בהמשכים. בסיפור בהמשכים לאחר שנכתב פרק ופורסם הוא הופך למציאות חקוקה בסלע. עובדה. כך היו הדברים, זו הייתה מערכת היחסים, והסופר והגיבורים נדרשים להתמודד עם המציאות הזו, כלשונה וככתבה... לעומת זאת סיפור שנכתב ולא מפורסם אלא רק בסופו, מזמין את הסופר לחזור ולשנות לחזור ולשפר, לעבד, לשייף, לשנות, לדייק דמויות, תרחישים ותהליכים, להוסיף קווי עלילה לשנות אותם, לפעמים גם להסיר אותם... והעבודה הזו דורשת זמן, וסבלנות, גם של הסופרת וגם של הקוראים".
ועשית שינויים גדולים כאלה?
"יותר ממה שאפשר לדמיין. מחיקת קטעים שלמים... דמויות חדשות שנוספו לעלילה בפתע פתאום, ואחרי שנוספו וכיוון שנוספו – היה צריך לחזור אחורה ולשתול אותם מתחילתו של הסיפור. ידיעה הלכתית שנוספה לי פתאום ושינתה לי חלק מן העלילה (ספויילר? חפשו את שיחתם של אלרון ונאיתן בסוף הספר, מה שנאיתן לא ידע – גם אני לא ידעתי), ועוד..."
הסדרה שלך זכתה לתהודה ציבורית לא רגילה, קיבלת תגובות שהפתיעו אותך?
"לא מעט. קודם כל עצם המשוב הדהים אותי. שמחתי שהגיבורים שלי והסיור שעבדתי עליו כל כך הרבה מצא חן בעיני הקוראים, אבל המעורבות והאכפתיות היו מעל ומעבר לדמיון שלי.
הכעס הציבורי על מותו של יקוואל, למשל? לא יכולתי להעלות אותו על דעתי בשעת הכתיבה. נשים עצרו אותי ברחוב, התקשרו אלי הביתה ושלחו לי מיילים ומכתבים כדי למחות על ההחלטה הזו, ולהביע דרישה חד משמעית להקים אותו לתחייה..."
וזה קורה? יקוואל שב לחיים בספר הזה...?
"לא. היה נראה לי לא נכון להקים לתחיה דמות שנפטרה ונקברה... ומלבד זאת גם בחיים יש מחיר לבחירות שלנו, ויקוואל שברגעים האחרונים של חייו בחר בטוב היה מוכן לשלם את המחיר הזה כדי להציל את חייהם של רבים אחרים".
יש בכל זאת הפתעות משמחות שמצפות לנו בפדהאל?
"אני חושבת שכן. בהחלט כן. אבל לא רוצה לתת ספויילרים משום סוג".
רשמת בפרסומות שהספר הוא האחרון בסדרה... לא יהיה לכוזר המשך?
"הפרק הזה בקורותיה של כוזר הסתיים. המלחמה תמה. אבל חייהם של הגיבורים המשיכו, והם עשו עוד רבות בחייהם... כך שלמרות שהסדרה הסתיימה, יכול להיות שביום מן הימים כן ייכתבו על קורותיהם עוד ספרים אחרים".
בלחיצה כאן תוכלי לראות מה כותבים על הספר באתר של יפה נוף.