בתקופה הראשונה שלאחר האובדן, האנשים הקרובים אל הנפטר כאובים מאד מאד, וכל אמירה שאינה נכונה היא בבחינת זריית מלח על פצע מדמם, ומסבה כאב וצער קשים מנשוא.
קרא עודכל אישה שאנחנו מדברות איתה עשויה להתמודד עם מצב חיים בלתי נתפס. רק הספק הזה מצדיק זהירות ורגישות לכל אחת.
קרא עודכשמרגילים אותנו לחוש נפגעות, מנוצלות, ממורמרות, לא מסופקות, אנחנו נהיות כאלו גם אם האמת היא שאנחנו עצמנו פוגעות, ציניות, לא מספקות, ולא רואות נכוחה את הנפשות שסביבנו.
קרא עודיש לי טלפון שמור, קטן מוגן, תמים. נוח לי איתו, הוא ממלא את תפקידו נאמנה. אמממממ לא תמיד נוח לי. מתי לא?
קרא עודגם מסביבך יש יותר מדי הרבה עגלות בוגבו? בחברה הכי עניה בארץ? יהודית מנסה להבין למה.
קרא עודימי הולדת, 'אבא של שבת', הולדת אחים, סיומים, ראש חודש, התנהגות יפה, מבצעים, תוכניות חודשיות, שנתיות, טיולים... למה כולם חייבים לקבל ביטוי בסוכרים, פחמימות ורעלים?
קרא עודאסתי מחכה כבר כמה שנים לילדים. מעבר לציפייה הלא קלה, נוסף גם הסבל של הערות 'חכמות' מהסביבה. אנשים, תחשבו רגע.
קרא עוד